"לא מובן מאליו" - מסע להכרת הטוב

"אתם לא יודעים מה זה לפתוח מקרר..."

המשפט הפשוט הזה של אלי שרעבי, אחד משורדי השבי מעזה, נחת עלי עם תובנה חשובה. פתאום הבנתי כמה דברים בחיינו אנחנו לוקחים כמובנים מאליהם.

במנהרות החשוכות בעזה, שורדי השבי גילו מחדש את המשמעות העמוקה של "מודה אני".

כל בוקר, בתוך החושך והפחד, הם בחרו להתחיל את היום בהכרת תודה.

ובסוף כל יום, למרות הימים הקשים והמאתגרים באופן קיצוני, הם התאספו יחד כדי לספור

את הדברים הטובים שקרו להם - אפילו הקטנים ביותר.

זה לימד אותי שיעור משמעותי על הכוח הענק של הכרת הטוב.

הכרת הטוב היא הרבה יותר מסתם "להגיד תודה".

היא יכולה להיות כלי עוצמתי שמשנה את כל נקודת המבט שלנו על החיים.

כשאנחנו באמת מכירות בטוב, קורה משהו מופלא - אי אפשר בו-זמנית גם להכיר תודה וגם לשקוע בכעס או בתסכול. זה פשוט לא עובד ביחד, לכן בהכרח, מצב הרוח משתנה לטובה...

הכרת הטוב מרימה אותנו למצב תודעתי גבוה יותר.

היא​ פותחת את העיניים שלנו לראות את התמונה הרחבה יותר – את השם יתברך שעומד מאחורי הכל. את האנשים שתומכים בנו, את הדברים הקטנים שמעודדים אותנו, את הניסים היומיומיים שאנחנו כל כך מורגלים אליהם עד שהפסקנו לראות אותם.

כשאני מתבוננת סביבי, אני משתדלת לזכור שמאחורי כל דבר "מובן מאליו" עומדים אנשים אמיתיים. מישהו שטרח, השקיע, דאג.

ביהדות הכרת הטוב היא מידה שהאדם מחויב לה

ובדברי חז"ל יש מקורות רבים על חיוב הכרת הטוב אפילו לבעלי חיים ולדומם.

וכמו שלימד אותנו רבי נחמן מברסלב - בכל אדם ובכל מצב, גם זה לא נראה, יש נקודות של טוב.

אפילו אם הן קטנטנות כמו נקודה, הן שם.(תורה רפ"ב)

צריך לפקוח את העיניים ולחפש אותן.

איך מתחילים?

איך הופכים את התובנה הזו למשהו מעשי בחיי היומיום שלנו?

הנה אתגר פשוט שיכול לשנות הכל:

בחרי אדם אחד בחייך, ובמשך שבוע כתבי כל יום שלושה דברים טובים שהוא עשה עבורך.

לא משנה כמה קטן או פשוט הדבר נראה - רשמי אותו.

תתפלאי לגלות איך המבט שלך על אותו אדם משתנה. איך היחסים מתחילים להשתנות.

ואיך, לאט לאט, המבט שלך על החיים בכלל מתחיל להשתנות.

הכרת הטוב היא לא רק על העבר - היא משנה את ההווה ויוצרת עתיד טוב יותר.

היא מזכירה לנו שכל רגע הוא מתנה, ושום דבר באמת לא מובן מאליו.

מוכנה להתחיל במסע הקטן הזה של הכרת הטוב?