סבטקסט*
- ימימה אטון
- 5 בפבר׳
- זמן קריאה 2 דקות
למה הוא לא קונה לי פרחים לשבת?

למה הוא לא קונה לי פרחים לשבת?
את יושבת ביום חמישי אחר הצהריים, והמחשבה הזו שוב עוברת לך בראש.
את רואה את השכן עם הזר שהביא לאשתו, ומרגישה משהו מתכווץ בפנים.
ואת אומרת לעצמך "זה רק פרחים".
"אני לא צריכה להרגיש כזו נזקקת, מה הבעיה שלי?"
ובכלל, אני יכולה לקנות אותם בעצמי...
אבל האמת היא ש-זה לא הפרחים!
הפרחים זה רק השפה.
מה שבאמת כואב זה משהו אחר לגמרי.
מה שכואב זה שביום שישי, כשהבית רוחש בהכנות לשבת,
כשאת רצה עם הילדים, עם הבישולים, עם הסידורים -
הוא לא רואה את כל זה!
הוא לא רואה איך את מכינה את הבית שיהיה חם ואוהב.
הוא לא רואה את המחשבה שאת שמה בכל פרט קטן.
הוא לא רואה כמה את משקיעה כדי שכולם ירגישו טוב.
זה מה שהכי כואב -
שאת לא מרגישה שהוא רואה אותך.
את האישה שמאחורי כל התפקידים.
את הלב שלך שצריך לדעת שהוא שם לב.
יש לך צורך אמיתי להרגיש אהובה.
זה לא דווקא להרגיש מוערכת (למרות שגם),
לא רק שהוא יגיד לי "תודה על מה שעשית" -
את צריכה להרגיש שהוא חושב עלייך, שהוא זוכר אותך,
שאת חשובה לו.
ומה שקורה בדרך כלל,
רוב הנשים לא אומרות את זה ככה.
הן אומרות "למה אתה לא קונה פרחים" או "כולם מקבלים חוץ ממני".
הוא שומע את זה כביקורת וזה מייד גורם לו לסגור את הלב.
באמת, הוא לא ממש מבין מה את רוצה.
כך קורה שהשיחה האמיתית לא קורית לעולם. הצורך האמיתי שלך לא בא לידי ביטוי...
אז מה עושים?
מנסים ללמוד לדבר בשפה של מה שבאמת קורה בפנים!
במקום: "למה אתה לא קונה לי פרחים?"
לנסות: "אני צריכה להרגיש שאתה רואה אותי. שאני חשובה לך."
ואם את מרגישה שזה קשה מדי להגיד,
אם זה נשמע לך "חלש" או "נזקק" -
אולי זו בדיוק הנקודה שבה כדאי לעבוד. ואולי ההכרה והאהבה הזאת לא נמצאת בתוכך,
ולכן קשה לך לבטא אותה.
מערכות יחסים בריאות נבנות על זה שאנחנו יודעות מה אנחנו צריכות, וממלאות את עצמנו בצורך החסר,
וגם יודעות לבקש את זה בצורה שבן הזוג באמת יכול לשמוע.
---
אם את מרגישה שאת תקועה במעגל הזה,
שאת אומרת דברים אבל לא באמת מצליחה להעביר מה את צריכה -
בואי נדבר.
זה אחד הדברים שאנחנו עושות בעבודת האימון 💙
*סאבטקסט - תוכן שלא נמצא ברובד המפורש והגלוי של הטקסט




תגובות