top of page

 להעיר או להאיר?

  • תמונת הסופר/ת: ימימה אטון
    ימימה אטון
  • 14 בדצמ׳ 2025
  • זמן קריאה 2 דקות

יש אות אחת קטנה שיכולה לשנות את כל מערכות היחסים שלך – האות א'.

אות אחת שמפרידה בין הערה להארה.




תחשבי רגע על היום שלך.

האם הוא יותר מאיר או יותר עוסק בהערות?

כמה פעמים בראש עולה לנו "הערה":

"נו באמת, שוב שכחת..." "איך את נראית..." "למה את לא מספיק..."

הקול הזה תמיד יודע מה לא, מה חסר, מה עדיין לא טוב.

הוא נשמע כמו ניסיון לשפר, אבל בפנים – הוא מכווץ, מקטין, מחליש.


זה קורה לנו הרבה במחשבות שלנו.

וכמובן, כשחושבים על אחרים במצב רוח של בקורת.

הו כמה הערות יש...

החל מהערות לכל אחד מבני הבית ועד לביקורת על מזג האויר,

וכל מה שביניהם.


הערה – זו תלונה

זו בקורת ששמה את עצמי מעל השני.

זו תנועה שמכוונת החוצה, לדברים שאחרים צריך לתקן.

קוראים לזה גם 'מיקוד שליטה חיצוני'.

אני רוצה שכולם מסביב ישפרו את עצמם

וכך אני באשליה שאני 'טובה' יותר...



והארה?

הארה לא עוצמת עיניים מול המציאות, אבל מסתכלת עלייך באור אחר.

הארה – זו תנועה פנימית.

היא באה מהפנימיות שלנו. מהפנים שלי אל הפנים שלך.

הפנים שלנו מראים את הפנימיות.


יש את האור שאני מאירה לעצמי

שולחת קרן אור חמימה של בהירות והבנה,

על מה שיש ולא למה שאין.

שואלת,

"מה למדת הפעם הזאת?"

"איפה כן ניסית?"

"מה בכל זאת עבד לך היום, אפילו קצת?"


ויש הארת פנים!


הארת פנים היא אחת המתנות הכי חזקות שאפשר לתת.


"טוב המלבין שיניים לחברו יותר ממשקהו חלב". כך אמר התנא רבי יוחנן.

'מלבין שיניים' – הכוונה לתקשורת עם חיוך גדול, בסבר פנים יפות, בפנים מאירות.

והיא שווה יותר מכל מתנה חומרית, (יותר מלהשקות את השני).

זוהי הארת פנים.


הארת פנים היא לא סתם חיוך נימוסי.

זו נוכחות אמיתית שאומרת בלי מילים:

"את רצויה כאן, את חשובה, אני שמחה לפגוש אותך".

זו התאמה בין הפנים ללב, – כשהלב פתוח, הפנים מתרככות, העיניים מתמלאות בנוכחות,

והאדם שמולך מרגיש שנשמת לרגע יחד אתו.

גם כשהוא שבור, כועס, או מבולבל.


הערה מחפשת אשמה והורסת.

הארה רואה את הטוב ואת היש ובונה.


אם את חיה מתוך הערות – כל טעות הופכת לכתב אישום.

אבל כשאת מתחילה לבחור להאיר – כל טעות נהיית הזדמנות להבין את עצמך עוד קצת,

להיות בעדך במקום נגדך.

וכמובן מול הזולת

דמיני לרגע שאת פוגשת ילדה אהובה שטעתה

האם היית מעירה לה או מאירה לה?

האם היית אומרת לה "את כזו מעצבנת"

–או "ברור שקשה, בואי נראה יחד מה אפשר לעשות בפעם הבאה"?


הארה היא מתנה הכי גדולה שיש.

נר אחד של יכול להדליק חדר שלם.

והארת פנים יכולה להחיות הרבה נפשות.


בחנוכה הזה,

אולי כבר הלילה, את מוזמנת לשאול את עצמך:

האם אני בוחרת להעיר או להאיר? 


 
 
 

תגובות


bottom of page