כמה מילים על התחלות חדשות

איך להפוך את החזרה לשגרה אחרי פסח להזדמנות חדשה?

כבר חלף יותר משבוע מאז פסח.

לא יודעת מה איתכן אבל אני עוד מרגישה את גרירת הרגליים בתוך המעבר הזה אל השיגרה.

זה לא באמת רק להחליף את הכלים של פסח, נכון?

למרות שהשגרה חיכתה לנו, המעבר, השינוי, הצורך להתרגל מחדש עשה לי הרגשה של "כל ההתחלות קשות".

זה הביא אותי להבין משהו עמוק על התחלות:

פעמים רבות אנחנו לא אוהבים אותן, את ההתחלות, כי הן דורשות מאיתנו מאמץ מודע.

כשאנחנו בשגרה, הכל זורם. אוטומטי. טבעי. אבל בהתחלה מחדש - כל דבר קטן דורש מחשבה, תשומת לב ואנרגיה.

התחלות הן הזדמנות מיוחדת שהשם נותן לנו. בכל התחלה טמון אופק חדש, סוג של RESTART.

זו הזדמנות לעצור לרגע ולשאול - איך אני רוצה שהדברים יראו מכאן והלאה?

כמו דף חלק שמזמין אותנו לצייר עליו מחדש את המפה של חיינו:

האם יש לנו אופציה לתכנן את סדר היום שלנו מחדש?

אולי נרצה להכניס הרגלים חדשים בתקופה החדשה?

באיזה נושאים חדשים הגיע הזמן לטפל ולהיטיב את איכות החיים שלנו?

אגב, מה שמעניין הוא, שכאשר יש התחלה חדשה שהיא הרגל חומרי ומענג, היא לא קשה...

נגיד שאם אני מחליטה שמעכשיו, בכל יום שישי אני קונה עוגה במקום לאפות,

לרוב הנשים זה ממש לא יהיה קשה... :) לעומת החלטה שמעכשיו בכל יום שישי

אני אומרת פרקי תהילים.

בכל מקרה, בכל פעם שאנחנו מתחילות מחדש, אנחנו מקבלות הזדמנות למצות יותר את הזמן היקר שלנו ולהתקרב עוד קצת למי שאנחנו רוצות להיות.

מקבלות הזדמנות לא רק לשינוי טכני – אלא גם להתבוננות פנימית.

זו הזדמנות לשאול את עצמנו:

מה אני רוצה לקחת איתי להמשך הדרך ומה אני משאירה מאחור?

איזה טעם חדש אני רוצה להוסיף לחיים שלי?

עם הזמן, כשניתן לעצמנו את המרחב להתרגל, הדברים החדשים שרכשנו בהתחלה החדשה, יהפכו לטבע שני שלנו, השינויים יתמזגו לתוך השגרה.

והאופק החדש יהפוך למציאות היומיומית שלנו.

אז בפעם הבאה שאנחנו עומדות בפני התחלה חדשה, נזכור שזו לא רק "התחלה קשה" - זו הזדמנות.

לפעמים, דווקא ההתחלות ה-לא קלות פותחות לנו דלתות למקומות שלא חלמנו שנגיע אליהם.