אדוות של השפעה

אז הוא לא רוצה להתאמן איתה?

בדימוי שלי, זה כמו אדוות במים - כשזורקים אבן קטנה (השינוי האישי) למים, הגלים מתפשטים במעגלים הרחק.

כשאישה משתנה, כל הסביבה שלה חייבת להגיב. הילדים רואים אמא שעומדת על שלה.

החברות מתחילות לשאול שאלות. המשפחה המורחבת מתייחסת אחרת.

הבעל מבחין בשינוי.

מה שהיה - כבר לא יכול להישאר אותו דבר. השינוי מחלחל לכל מעגלי החיים - בבית, במשפחה, בעבודה, בחברה.

לפעמים השינויים מפתיעים: חברה מתקשרת להתייעץ על הזוגיות שלה, קולגה בעבודה מבקשת טיפים לתקשורת טובה יותר, אמא מתחילה להקשיב באופן שונה.

כשהחליטה ללכת להתאמן לבד, קרה משהו מעניין.

זה התחיל בשינוי קטן בתוכה.

הביטחון העצמי שלה התחזק, היא למדה להתמודד אחרת עם מצבים.

הנה סיפור קטן:

זה קרה בשולחן שבת, מקום שבו בעבר, באופן קבוע, חוותה סצנות של זלזול.

פעם הייתה שותקת, בולעת את העלבון.

אבל הפעם? היא הייתה אסרטיבית. עמדה על שלה.

והזלזול פשוט נעלם!

זה כמו אדוות במים - כשזורקים אבן קטנה (השינוי האישי) למים, הגלים מתפשטים במעגלים

סביב סביב. כשאישה משתנה, הסביבה חייבת להגיב. מה שהיה - כבר לא יכול להישאר אותו דבר.

והנה משהו מעניין שהיא גילתה: לפעמים, כשאישה מתאמנת לבד והשינוי שלה פחות "מאיים", בן הזוג דווקא מתעניין. לפעמים קורה שהוא מצטרף בדרכו שלו, בקצב שלו. וגם אם לא, דברים נפתחים באווירה שהיא יוצרת והשינוי קורה...

אז כן, זה בסדר גמור לבוא להתאמן על זוגיות גם כשאת לבד. זה יותר מבסדר - זה יכול להיות בדיוק מה שצריך.

כי האימון האישי שולח אדוות. והאדוות האלה הן עושות את העבודה שלהן בשקט, בעקיפין, בדרכים שלא תמיד נראות לעין.

אז אם את מתלבטת - בואי. בואי להתאמן. בואי להיות האבן שיוצרת את האדוות. בואי להתחיל את השינוי - ממך.

השינוי מתחיל באחת!